רמלה - קרובה ללב שלך

,

הממונה על חופש המידע

הממונה על חופש המידע

חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998, נכנס לתוקפו בחודש מאי, 1999. תכליתו היא להנהיג בישראל את "מהפכת השקיפות" באשר לפעולת הרשויות הציבוריות. החוק מכיר בזכותם של תושבי ישראל לקבל מרשויות ציבוריות מידע בעל אופי ציבורי. הכרה זו בזכות לדעת מציבה את מדינת ישראל בשורה אחת עם דמוקרטיות מתקדמות בעולם.


מה כן?                                                                                                                                        
כל מידע המצוי ברשות ציבורית, והוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב.
 
רשות ציבורית:                                                                                                                   
משרדי הממשלה, לשכת נשיא המדינה, הכנסת, מבקר המדינה, בתי המשפט, רשויות מקומיות, תאגידים ע"פ חוק או שהוקמו ע"י רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות.
תחולת החוק על רשויות מקומיות - החל מ 1/9/1999
 
מה לא?                                                                                                                              
לא כולל מידע שגילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה, יחסי החוץ, בטחון הציבור, או בטחונו או שלומו של כל אדם, וכן מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות (אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין) ומידע אשר אין לגלותו על פי כל דין. וכן מידע אחר אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד של הרשות הציבורית, את יכולתה לפעול ולתכנן, לנהל מו"מ או הקשור לדיונים פנימיים.
ועוד... סעיפים המפורטים בחוק.
 
מי רשאי לבקש מידע?                                                                                                         
תושב: ע"פ מרשם אוכלוסין, וכן תאגיד שהתאגד לפי הדין בישראל. וכן, מי שאינו אזרח או תושב - לגבי מידע בדבר זכויותיו בישראל (כגון עובד זר).
 
העמדת מידע לרשות הציבור:                                                                                                
רשות ציבורית חייבת להעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המנהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור. רשות מקומית חייבת גם להעמיד לעיון את חוקי העזר שלה.
 

נהלים:                                                                                                                                          

בקשה לקבלת מידע יש להגיש בכתב לממונה. אין המבקש חייב לציין את הטעם לבקשתו.

·         המידע יועמד לרשות המבקש כפי שהוא מצוי בידי הרשות ואין היא חייבת לעבד את המידע לפי צרכיו.

·         הפונה זכאי לעתור כנגד החלטה של הרשות לדחות את בקשתו למידע, בפני בית המשפט המחוזי.
 
תשלום:                                                                                                                               
שר המשפטים התקין תקנות הקובעות את גובה האגרה שתוטל על מבקש המידע, תוך התחשבות בסוגים השונים של המידע ושל הפונים לקבלתו. להלן עדכון הסכומים בתקנות חופש המידע (אגרות) התשנ"ט 1999, עדכון הנתונים החל מיום ג' בתשרי התשע"ב ( 1 באוקטובר 2011) כמפורט להלן:
1. אגרת בקשת מידע (תקנה 1)  - 98 ₪
2. אגרת טיפול במידע (תקנה 2) - 53 ₪
3.אגרת הפקת מידע  (תקנה 3 א')                                                                              
א. לכל עמוד צילום - 1.33 ₪    
ב. לדיסקט מחשב – 5.84 ₪                                                                                                          
4. סכום בסיס לקבלת התחייבות לשאת באגרת טיפול והפקה (תקנה 4) 261.00 ₪

 
 
בנסיבות מסוימות יינתן פטור מאגרה, לדוגמא - מידע שאדם מבקש אודות עצמו.
לא תיקבע אגרה בעד מידע אשר יש להעמידו לרשות הציבור, אולם ניתן לגבות תשלום עבור העתקת המידע.
 
 

יישום חוק חופש המידע בעיריית רמלה:

ראש עיריית רמלה יואל לביא הדגיש את מחויבות העירייה בראשותו, לעבודה בשקיפות מלאה. בקשות לקבלת מידע מטופלות בלשכת הממונה על חופש המידע.
 

הממונה על חופש המידע בעיריית רמלה:

 *מזכירה בכירה
 
 
כתובות וטלפונים:
 
  • עיריית רמלה : רח' ויצמן 1
 
 
בעלי תפקידים:
תפקידשם מזכיר בכירטלפוןפקסדואר אלקטרוני
מנהלת אגף מזכירות ומנהל גלית כהן 9771795 9771409 galitk@ramla.muni.il
 מזכירה  ריקי ורשבסקי   9771795  9771409  
 
חזרה לעמוד הקודם
Facebook